פסק-דין בתיק ת"מ 42215-06-11

א.         המבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיב - המוסד לביטוח לאומי, בגין אגרה בסך 25 ש"ח שנדרש לשלם מי שפונה למשיב בבקשה לקבל ממנו מסמכים אודות זכויות שונות שיש לו אצל המשיב (כגון: עותק מפרוטוקולים של וועדה רפואית בעניינו של הפונה), וזאת, כך נטען, מבלי להביא בחשבון את מאפייניו האישיים של הפונה, כמו: בכמה מסמכים מדובר, ומבלי שהמשיב מיידע את הפונה בנוגע לזכותו לפי חוק לקבל את המידע על דיסקט מחשב (בעלות שהיא לרוב עלות מופחתת), או על זכותו להגיע ולקבל את המסמכים לידיו באופן פיזי מבלי לשלוח אותם בדואר, וכן מבלי ליידע את הפונה לגבי העובדה שאדם המבקש מידע אודות עצמו פטור מאגרות שונות אשר חלות על מקבל המידע, ולעניין זה חורג המשיב, בין היתר, מהוראות חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 ותקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999. 

נטען גם, שכאשר הפונה עומד על זכויותיו ומציין שלא חלה עליו חובה חוקית לשלם אגרה זו, זונח המשיב את דרישתו ומספק לפונה את החומר המבוקש ללא עלות, דבר היוצר אפליה בין אנשים שונים.

מכאן התביעה להורות למשיב להחזיר את כל הכספים שנגבו שלא כדין ב - 24 החודשים שקדמו להגשת התביעה.

ב.         המבקשת מספרת שהיא פנתה ביום 25.5.11 לסניף המשיב בקריות כדי לקבל לידיה חומר המצוי בתיקו של בעלה. הפקידה מסרה לידיה ספח לתשלום בדואר על סך 25 ש"ח, וזאת עבור "עלות השתתפות בהוצאות הטיפול בבקשה", המבקשת אכן שילמה סכום זה ובהמשך הגיעו לביתה באמצעות הדואר מסמכים.

ג.          נטען בבקשה שהמקרה המתואר לעיל איננו יחיד וב"כ המבקשת נתקל במסגרת טיפולו בשני תיקים אחרים בדרישה לתשלום אגרה כאמור לעיל, ואולם משהתעקש ב"כ המבקשת שלא לשלם למשיב את האגרה הנדרשת, בטענה כי הדבר אינו חוקי, זנחו פקידי המשיב את דרישתם והעבירו לב"כ המבקשת את החומר המבוקש בלא תשלום.

במקרה האחד טיפל ב"כ המבקשת בעניינה של גב' רחל חזן בתביעה נגד המשיב בבית הדין לעבודה. במסגרת זו ביקש ב"כ המבקשת מסניף הקריות של המשיב לקבל לידיו את החומר המצוי בתיקה של הגב' חזן.

בתגובה, נדרש ב"כ המבקשת במכתב להעביר סך של 25 ש"ח כהשתתפות בעלות הטיפול בפניה, וזאת על מנת שהמשיב יוכל לבצע את צילום החומר המבוקש. 

ב"כ המבקשת פנה בתגובה למשיב וציין כי דרישת התשלום איננה חוקית ואכן עם קבלת מכתב זה זנח המשיב את דרישתו ושיגר את החומר המבוקש אל הגב' חזן מבלי ששולם על כך דבר. לבקשה מצורף גם תצהירה של הגב' חזן.

ד.         מקרה נוסף היה של לקוח במשרד ב"כ המבקשת בשם מיכאל אזולאי, שגם עבורו ביקש ב"כ המבקשת מסמכים מתיק הביטוח הלאומי לצורך הגשת תביעה לבית הדין לעבודה, והפנייה הפעם היתה לסניף חיפה של המשיב. גם כאן נדרש ב"כ המבקשת להעביר תשלום של 25 ש"ח לצורך ביצוע בקשת צילום המסמכים כהשתתפות בעלות הטיפול.

מציין ב"כ המבקשת שמכתבו של המשיב הוא מכתב מודפס, לרבות הסכום המבוקש של 25 ש"ח ורק הנמען ושמו של המבקש מולאו בכתב יד, מכאן שמדובר ב"סטנסיל" קבוע של המשיב, אותו הוא שולח לכל פונה ורק מוסיף את שם הפונה על גבי הסטנסיל. גם הפעם שלח ב"כ המבקשת מכתב ודרש לבטל את הדרישה וגם הפעם זנח המשיב את דרישת התשלום והעביר את החומר אל מר אזולאי מבלי ששולם על כך דבר. מצורף תצהירו של מר אזולאי.

ה.         טענת ב"כ המבקשת היא שדרישת התשלום של המשיב היא אגרה לכל דבר ועניין, זאת בשעה שזכותו של אדם לעיין במסמכים המצויים בפני הרשות ונוגעים אליו, וזו זכות חוקתית המכונה "זכות העיון הפרטית".

נטען שאין כל מקור חוקי להטלת אגרות על-ידי המשיב על מי שמבקשים לקבל מידע אודותם ואודות זכויותיהם ולכן על המשיב לחדול מן הגבייה הבלתי חוקית ולהחזיר לאנשים ששילמו כספים אלה את כספם.

ו.          לחלופין, מוסיף וטוען ב"כ המבקשת שגם אם יתברר שהמשיב מוסמך, לכאורה, לגבות את האגרה הנ"ל לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, הרי שגם כך מדובר בגבייה בלתי חוקית

טוען ב"כ המבקשת שאדם המבקש מידע אודות עצמו וזכויותיו, אמור לשלם רק אגרת הפקה, משמע, אגרה בסך 1.28 ש"ח לכל עמוד צילום/פלט מחשב, או 5.07 ש"ח לדיסקט מחשב שנמסר לו (בהנחה שלא נדרשו יותר משש שעות עבודה לשם הטיפול בבקשה), ובצירוף עלות משלוח החומר אליו, ככל שהדבר נדרש (שהרי הפונה יכול להגיע גם בעצמו לרשות כדי לקבל את החומר).

ואולם, בענייננו, האגרה נדרשה כהשתתפות בעלות הטיפול, והרי כאשר אדם פונה למשיב לגבי זכויותיו, הוא פטור מתשלום האגרה.

ז.          מוסיף ב"כ המבקשת שאפילו תעלה טענה שהדרישה לתשלום 25 ש"ח כוללת את "אגרת ההפקה", וכן גם "דמי משלוח", נשאלת השאלה מדוע נשלחת על-ידי המשיב דרישת תשלום אחידה וקבועה בסך 25 ש"ח לכל אדם הפונה אליו, דהיינו, אותו סכום נדרש הן מן המבקשת, הן ממר אזולאי והן מגב' חזן. היכן החישוב הספציפי עבור כל אדם ואדם כמה עליו לשלם בגין אגרת הפקה?

שוב מציין ב"כ המבקשת שכאשר הוא פנה אל פקידי המשיב וציין כי דרישת התשלום בלתי חוקית, הסיר המשיב את דרישתו ושיגר את החומר ללא כל תשלום אגרה.

ח.         עוד טוען ב"כ המבקשת שהמשיב מפלה בין סוגי אנשים הפונים אליו, דהיינו, בין אלה המיוצגים או מכירים את החוק ויודעים שאינם אמורים לשאת בתשלום המבוקש ומביעים התנגדות לביצוע התשלום, לבין מי שאינם מכירים את זכותם לקבל את המסמכים חינם אין כסף ומשלמים את הנדרש מהם.

ט.         ב"כ המבקשת טוען כי הוא מבסס את תביעתה האישית של המבקשת על הפרת חובה חקוקה של אחד מן החוקים הבאים או יותר, דהיינו, סעיף 1 לחוק יסוד משק המדינה הקובע ש "מיסים, מלוות חובה ותשלומי חובה אחרים לא יוטלו ושיעוריהם לא ישונו אלא בחוק או על פיו. הוא הדין לגבי אגרות".